החלטה בתיק בש"א 20560/07

1.         בפני "בקשה דחופה ביותר לעיכוב ביצוע החלטתו של בית-משפט קמא", אשר הוגשה על-ידי דן רכב ותחבורה ד.ר.ת. בע"מ (להלן: "דן") כנגד וינט ישראל בע"מ (להלן: "וינט") וכנגד ירון לבין (להלן: "ירון").

העובדות הצריכות לענין

2.         בין דן לבין וינט נחתם הסכם שכירות, במסגרתו התחייבה דן להשכיר לוינט רכבים. ירון ערב להתחייבויות וינט בהסכם (להלן: "ההסכם"). משלא עמדה וינט בהתחייבויותיה על-פי ההסכם, הגישה דן תביעה בסדר דין מקוצר כנגד וינט, מכח ההתקשרות החוזית, וכנגד ירון - מכח ערבותו להתחייבויות וינט בהסכם.

3.         וינט וירון הגישו בקשת רשות להתגונן, כאשר לענייננו קיימת רלבנטיות לטענות ירון בלבד. ירון טוען, כי אין לראות בו ערב להתחייבויותיה של וינט, והוא מסתמך על מכתב שנשלח אליו לטענתו, על-ידי דן, על-פיו "... אוויס (היא דן - ד. ג.) לא תדרוש או תתבע את הסכומים עבור השכרות אלה מן הנהנים החותמים על הסכמי ההשכרה בפועל מכח חתימתם כאמור" (נספח ו' לתגובת המשיב). קרי - על אף חתימתו על מסמך הערבות, הופטר לכאורה ירון מערבות זו, בהתאם למכתב האמור (להלן: "המכתב" או  " מסמך הערבות").

4.         במסגרת תגובתה, התנערה דן מהמכתב האמור והודיעה, כי אינו מוכר לה והיא אינה "מכירה" בו. משכך, הגיש ירון בקשה לגילוי שמו של העובד אשר חתימתו מתנוססת לכאורה על המכתב, וכן עתר לגילוי רשימת התביעות שהוגשו על-ידי המבקשת בעבר, והמבוססות על הצהרת התחייבות לשמש כערב, זהה או דומה להצהרה עליה חתם ירון, ואשר צורפה לכתב התביעה.

5.         בהחלטתו מיום 19.9.07 חייב בית המשפט קמא (כב' השופט צ' כספי) את דן לחשוף את שם העובד החתום על המסמך, וזאת בתוך 20 ימים, ובתצהיר. עוד קבע בית המשפט קמא, כי אם לא יומצא התצהיר האמור בתוך 20 ימים, תימחק התובענה. החלטה זו הינה נשוא הבקשה אשר לפני.

טענת הצדדים

6.         דן טוענת, כי אם לא יעוכב ביצוע ההחלטה, יגרם לה נזק שאינו ניתן לתיקון. עוד טוענת המבקשת, כי מאחר ואינה "מכירה" במסמך האמור, "יהא עליה להמציא יש מאין שם של פלוני אלמוני אשר ערך את המסמך האמור", קרי - לטענת דן, באם תחוייב להמציא את שם העובד החתום עבורה על המסמך, יהא עליה להמציא שם פיקטיבי על-מנת לרצות את בית המשפט (ממש כך(!!!).

                באשר לבקשה הנוספת, שעניינה המצאת כל עותקי התביעות אשר הוגשו כנגד אחרים ומסתמכות על הצהרות זהות או דומות, טוענת דן , כי מדובר ב"מאות" או "רבבות" של מסמכים, אשר כלל אינם רלבנטיים לענין.

7.         ירון מתנגד לעיכוב הביצוע ומצהיר, שלאור נימוקי הבקשה, אין לדן סיכוי לזכות בבר"ע, ומשכך, הוא מבקש לדחות את הבקשה.

דיון

8.         הכלל הוא, כי החלטה - כמו גם פסק-דין - יש לבצע מיד עם נתינתה. הפסיקה קבעה שני תנאים מצטברים שיש להוכיחם לצורך עיכוב ביצוע החלטה או פסק-דין:

"שניים הם השיקולים אותם בוחן בית המשפט בבקשה לעיכוב ביצוע: סיכויי הערעור ומאזן הנוחות. שיקולים אלה תלויים זה בזה ומושפעים זה מזה ... במסגרת מאזן הנוחות בין הצדדים בוחן בית המשפט, בעיקר, האם, במקרה שהערעור יתקבל, יהיה זה בלתי אפשרי, או למיצער קשה ביותר, להשיב את המצב לקדמותו ... כן נבחנים הנזק למבקש מביצוע מידי של פסק הדין לעומת הנזק לזוכה מעיכובו ..."          (ר' בש"א 3215/06 הממונה על ההגבלים העסקיים נ' דור-אלן אנרגיה בישראל (1988) בע"מ ואח' (לא פורסם, 1201, עמ' 1205; בש"א 7637 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (לא פורסם) בעמ' 6; בעע"מ 7894/06 אבו רחמה נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"א 7682/05 לוי נ' מנהל מקרקעי ישראל "לא פורסם); עע"מ 9177/01 אחים שרבט יוזמים ובונים נ' עיריית תל-אביב, פ"ד נו(2) 163).

           האם מתקיימים תנאים אלו בענין אשר בפני?

8.1        באשר לחשיפת שמו של החתום על המסמך - אציין מייד, כי הנני רואה בתגובתה של דן בענין זה נסיון התחמקות מהמצאת אינפורמציה רלבנטית, הנדרשת לירון לצורך ניהול המשפט, דבר המעמיד את תום ליבה וכנותה של דן בסימן שאלה.

במה דברים אמורים? מכתבי הטענות הנני למדה, כי הרכבים הושכרו על-ידי וינט לצורך שימוש עובדיה, ובהם ירון שהיה עובד של וינט. מכאן עולה, כי ירון חתם על מסמך ההצהרה וההתחייבות כנהנה, קרי - כמי שהשתמש בפועל באחד הרכבים המושכרים.  מהמכתב נשוא המחלוקת עולה לכאורה, כי על אף החתמתו של ירון על מסמך הערבות, הוא הופטר לכאורה מערבותו, בהיותו הנהנה מההסכם שבין דן לבין וינט, ולא צד להסכם, ואין ספק, שאם אכן הופטר ירון מערבותו, יש משמעותו גדולה  לשאלת אמיתות המכתב, הנחזה להיות מכתב שנכתב על-ידי דן באמצעות מי מעובדיה.

דן טוענת בהיתממות, כי אינה "מכירה" במסמך זה, אולם אינה טוענת, למשל, כי איש מעובדיה לא חתם על מסמך זה או כי מדובר בזיוף, ואשר בגינו פנתה, למשל, דן בתלונה למשטרת ישראל. משכך, אין מנוס מהמסקנה המצערת, כי תגובתה של דן והגשת הבקשה לעיכוב ביצוע, אינן אלא נסיון התחמקות ממילוי חובתה כבעלת-דין, והימנעות מלפעול על-פי החלטת בית המשפט, וממילא דין בקשתה בנושא זה - להידחות.

8.2        המצאת התובענות המתבססות על מסמך הערבות - בענין זה דומני, כי הצדק עם דן. ראש וראשונה, אכן מדובר במספר גבוה מאד של מסמכים אשר המצאתם הינה בבחינת הטרדה בלתי-מידתית של דן. אלא מאי? אין כל מניעה כי מסמכים אלו יגיעו לירון, שכן באמצעות מנועי החיפוש המשפטיים, הוא יכול בקלות רבה לאתר את כל התביעות שהגישה דן, בהסתמכה על מסמך הערבות.

מעבר לצורך אציין, כי ספק רב בעיני האם קיימת רלבנטיות לדרישה זו - למשפט נשוא הבקשה, וממילא מדובר בנסיון דיג פסול, אשר אינני יכולה לאפשרו, ומשכך, יש לעכב את ביצוע ההחלטה בנושא זה.